עולם ההשקעות על קצה המזלג

עולם ההשקעות על קצה המזלג

עולם ההשקעות רחב ומגוון ובבואנו לקבל החלטה רציונאלית בשילוב עם תחושת הבטן כדאי שנכיר במעט את האלטרנטיבות למה שאנו מתעתדים להשקיע בו.

השקעות בשוק ההון VS השקעות בנדל”ן

בגדול, 2 הענפים העיקריים בהם המשקיע הממוצע בוחן את ההצעות העומדות לרשותו הינם בשוק ההון ובנדל”ן. נתחיל משוק ההון. הבנקים ויועצי ההשקעות בבואם להציע לנו חלופות השקעה, רואים את הדברים לרוב מהזווית שלהם. ישנה וועדת מומחים המתכנסת אחת לשבוע או חודש וקובעת מה תהיה מדיניות ההשקעות המתאימה לתקופה זו, כל יועץ הממונה על תיק לקוחותיו מחויב להיצמד לתכתיבי המערכת ובאם יבחר שלא לעשות זאת ויטעה, האחריות המקצועית שלו תהיה מוטלת בספק מכל הבחינות. כחלק מהתיק הווירטואלי הנבנה בישיבות המטה ויורד “למטה” ישנו גם אלמנט של הצעת פיזור למטבע זר. ככלל אצבע הבנקים יציעו בין 10-20% מתיק ההשקעות שיהיה במטבע זר, תלוי בנסיבות, צרכי הלקוח והתקופה. בשונה מכך, יועצי השקעות עצמאיים ובתי השקעות המנהלים השקעות בעצמם, אינם מונעים מהתכתיבים הנ”ל  אבל גם כאן ללקוח אין מידת השפעה יומיומית משמעותית על ההחלטות ולרוב הלקוחות נכנסים למעין “פול” של תיקים מובנים המחולקים לאחוזי מניות בתיק, אחוזי אגרות חוב ומוצרי השקעה אחרים (באחוז נמוך לרוב). בדומה לבנקים, בתי ההשקעות והיועצים החיצוניים מפזרים חלק דומה מהתיק למטבע זר, כל חברה והמתודולוגיה שלה.

על מניות ואג”חים

חברה ציבורית המעוניינת לגייס כספים עושה זאת לרוב ב-2 הדרכים הבאות (יש עוד דרכים רבות) מניות, מהוות השתתפות בבעלות בחברה ובזכות לקבל חלוקת רווחים על פי החלטות מועצת המנהלים ואגרות חוב (אג”ח) אשר אינן מקנות אחיזה בחברה והן בעצם נייר ערך המהווה שטר חוב. בעת שהחברה מגייסת את הכסף ישנו סכום נקוב על כל יחידה אותו היא צריכה להחזיר למשקיע בתום תקופת ההלוואה (פדיון האג”ח). על כל שנה עד למועד הפירעון החברה משלמת ריבית מסוימת. בדיוק כמו אדם הלווה כסף מהבנק לתקופה מסוימת וצריך לשלם לה ריבית כל תקופה. כפי שציינתי מעלה, מניות הן מסוכנות יותר ויותר תנודתיות אשר מצד אחד מקנות אחיזה בחברה ואפשרות לקבל דיבידנדים אך מצד שני יכולות להתרסק ובעת פשיטת רגל אף להימחק. לקוחות שפרופיל השקעתם הוא בעל תיאבון רב יותר לסיכון, יפזרו אחוז גבוה יותר מהתיק למניות ולהיפך, במקרה של פרופיל סיכון נמוך.

אגרות חוב אינן מקנות אחיזה בחברה, אך מאחר והמשקיע מחזיק בשטר חוב של החברה, הוא זכאי לרוב לקבל את הכסף ראשון בעת פשיטת רגל (תלוי בסוג אגרת החוב) ומידת התנודתיות (סטיית התקן) היא לא גדולה כמו במניות, זאת למעט בתקופות של חוסר ודאות כללית בשוק או ספציפית בפעילותה של החברה. יצא לכולנו לשמוע על “תספורות” כאלה ואחרות שחברות ביצעו למחזיקי אגרות החוב שלהם בשלב בו הן הגיעו למצב שהן אינן יכולות להחזיר את חובן כך שנמחק להן חלק מהחוב והמשקיעים נפרדו מחלק ניכר מהשקעתם שלא חזרה אליהם.

מרבית החברות בארץ בשוק ההון מכירות באופן מעמיק את השוק המקומי המאגד מסחר יומי של כחצי מיליארד שקל שהינו נמוך בכל קנה מידה ואינו מושך מספיק משקיעים זרים שישתתפו בפעילות. היו תקופות של מסחר יומי של למעלה מ-2 מיליארד ש”ח, בימים אלו אין זה המקרה.

מה לעשות שאנו חושבים לרוב שארצנו הקטנטונת היא מרכז העולם אך בהקשר לעולם הפיננסים וההשקעות, היקפי פעילותנו והשפעתנו היא לא רבה. ישנם מרכזי כוח והשפעה עם תוצר לאומי גולמי משמעותי הרבה יותר ואזורי סחר גדולים מאוד בהיקפם בהם ישראל היא רק בורג קטן במערכת. לפיכך, ההיכרות החשובה מאוד של גופים ישראליים בעולם ההשקעות המקומי יכול לתת ערך מוסף למשקיעים ברמת הערך המוסף בשוק המקומי בלבד.

איך תדעו להתאים את תיק ההשקעות שלכם

בבואנו לבחון השקעות בחו”ל, רמת ההיכרות המעמיקה שונה באופן מהותי וההשקעות מבוצעות באמצעות תעודות סל המחקות מדדי מניות ואגרות חוב של מדינות או חברות בבורסות שונות ומגוונות ופחות באנליזה פרטנית. המכשיר המגוון ביותר המנוהל בידי מומחים, קרנות הנאמנות הזרות, נכנסו למערך הייעוץ של הבנקים ממש לאחרונה. עד עתה, משקיע שהיה מעוניין לבצע השקעה בחו”ל בקרנות הנאמנות הזרות נאלץ לבחור בעצמו את החברה והמוצר המנוהלים ולבצע זאת באופן מסורבל לעיתים באמצעות חדר מסחר ניירות ערך זרים של הבנקים. מכשיר זה מבצע פיזור למטבעות, שווקים, אגרות חוב ומניות באמצעות מנהל השקעות מיומן שעושה את האלוקציה על פי האנליזה ושיקול הדעת של החברה בה הוא פועל ומדיניות ההשקעות שלה. ישנו שוני גדול בין קרנות נאמנות זרות לבין הישראליות ויש להכיר ולהבין כיצד להתאים את הקרן המתאימה ביותר עבור פרופיל הלקוח ותיאבון הסיכון שלו. ישנם סוגי דירוגים רבים ואמצעים מקצועיים לבחון מהי הקרן המתאימה אבל גם כאן, שוב, צריך להכיר ולדעת ובישראל טרם נבנתה היסטוריה רבת שנים של ניסיון במכשירים מגוונים אלו.

מכשיר נוסף בו אני בוחר בשלב זה לא להעמיק הוא הסטרקצ’ר או יותר נכון הפקדון המובנה. בארץ לפני מספר שנים, התחילו להציע מכשיר זה המאפשר חשיפה חלקית לנכס בסיס כלשהוא (מניה, שוק, מדד) תוך הגנה על קרן ההשקעה למספר שנים. במקרה זה לא הייתה נזילות למשקיע באם היה רוצה לצאת באמצע זמן ההשקעה. בחו”ל המצב היה ועודנו שונה ומכשיר זה הינו קרוי סטרקצ’ר המאפשר למכור את נייר הערך תוך כדי זמן ההשקעה (נניח אם המוצר הינו לחמש שנים המציע הגנה מלאה על הקרן או חלקית, המשקיע יוכל למוכרו לאחר שנתיים לדוגמא במחיר בו הוא יתומחר בשוק באותה עת) גם כאן, בישראל, לא הייתה יכולת להציע מכשיר זה באופן בו הוא נבנה בחו”ל והמכשיר המקומי היה ועודנו גירסא מעט חיוורת יותר של האופציה הזרה.

Cut long story short, מובן מהנ”ל שאנשי המקצוע הישראלים רבי הכישורים, בכל הקשור לחו”ל, חייבים להיעזר באנשי מקצוע עם “boots on the ground”. אין מחיר לניסיון והידע המקומי של גורמים המכירים את המנטליות, הכלכלה, השפה, המתודולוגיה, המיסוי וכדומה אשר אין שיעור לחשיבותם.

למה להשקיע בנדל”ן בחו”ל ולא בישראל?

נחזור לנאמר בראשית המאמר, שתי אופציות עיקריות למשקיעים (בהיעדר אלטרנטיבה ראויה בימים שלו בדמות הפיקדונות הבנקאיים) שוק ההון ונדל”ן.
בישראל ישנה דרישה מקומית גבוהה לדירות מאחר ובשונה ממרבית העולם המערבי, קיים בנו החינוך של אחיזה בנכס. הדיון בעניין יכול וימשיך לעד בגין הכדאיות הכלכלית של רכישת נכס לעומת שכירות והשקעת הכספים הנזילים בפיזור סיכונים ובבניית התיק הפנסיוני אך לא כאן המקום לעשותו. בישראל, רמת התשואות להשקעה בנכסים שאינם מסחריים כדוגמת משרדים או מבני תעשיה תעמוד על3-4% במקומות עם היגיון כלכלי להשקעה. לרובנו תשואה זו אינה משקפת את הסיכון והתיאבון לתשואה גבוהה יותר הוא רב. כאן נכנס לדיון מידת היקף התיק והיכולות הכלכליות של כל לקוח ותיאבון ופרופיל הסיכון שלו. הצעות לפיזור השקעות בחו”ל ולקניית נכסים מניבים במגוון מקומות על פני הגלובוס הוא רב. השאלה היא האם הגורם המציע את הנכסים הללו מכיר מקרוב את הסיכונים הכרוכים בהשקעה זו וחשוב מכך, האם הוא מכיר אותך הלקוח ומבין שלא כל דבר מתאים לכל אחד. האם הוא ישב איתך והבין את צרכייך הפיננסים ואת שאיפותייך הכלכליות ומידת התאמתם למוצרים הנמצאים אצלו על המדף. יש לבדוק כמובן את ניסיונו המקומי, האם הוא מכיר את הגורמים המקומיים ועד כמה, האם יש לו ידע והבנה אנליטי בניתוח העסקאות, האם התנסה בכך בעבר. מה יש לו שותפים מקומיים המנהלים עבורו את ההשקעות או שבוחנים אותם לעומק. האם מדובר בעסקת תיווך פר אקסלנס או במשהו בעל ערך משמעותי ומקצועי יותר.

המשקיע הישראלי היום הינו חכם יותר, מבין יותר ומבצע בדיקות בעלות אופי מעמיק יותר. מעל הכול, עבורך המשקיע חשוב לבדוק כי כספך נמצא בידיים מקצועיות, המבינות את השוק המקומי ופעלו בו מקרוב במשך תקופה ארוכה ושהבנתם הרוחבית של היועצים עימם אתה פועל אינה צרה ומתמקדת בעולם השקעות מסוג אחד אלא הסתכלותם על תיק השקעותייך הינו מקיף ומותאם לצרכייך. חשוב לבדוק כי הינך משקיע בשוק יציב, עם שנים רבות של היסטוריה כלכלית, לראות את ההתנהגות גם בתקופות משבר, לבחון את גורמי הסיכון (המטבע, האזור, התוכניות העתידיות וכדומה) ולהגיע להחלטה מושכלת ונבונה מבלי להתפתות לסיסמאות קסם.

 

אודות המחבר
רפי רוזנפלד

רפי רוזנפלד מייסד Britland, אזרח בריטי שהתגורר בממלכה שבע שנים, מומחה בכיר לתחום ההשקעות בשוק הבריטי. במהלך חייו טיפל במאות לקוחות והיה אחראי על ביצוע עסקאות נדל"ן רבות ועל היקפי השקעות הנאמדים במיליארדי שקלים.

נגישות